<h1>סמ"ג עשין סימן מ"ח</h1>
<h2>דף מא:</h2>
שנינו בפרק האומר (קידושין ס' א') האומר לאשה הרי את מקודשת לי על מנת שאתן לך מאתים זוז הרי זו מקודשת והוא יתן, ואיתמר עלה רב הונא אמר והוא יתן פירוש והרי היא מקודשת מיד ועליו לקיים התנאי ואם פשטה ידה וקבלה קדושין מאחר בין קידושין לנתינה קדושי שני אינו כלום שסובר כרבי מאיר דאמר כל האומר על מנת כאומר מעכשיו דמי. והלכה כרב הונא שר' יוחנן סובר כמותו שם וגם ר' אליעזר דפסקינן שם כוותיה בפרק קמא דקדושין (ח' א') סובר כרב הונא. כתב רבינו משה (אישור פ"ו הי"ז) שכל האומר מעכשיו אין צריך לכפול התנאי ולא להקדים תנאי למעשה אלא אע"פ שהקדים המעשה תנאו קיים אבל צריך להתנות בדבר שאיפשר לקיימו אבל אם התנה בדבר שאי איפשר לקיימו הרי זה כמפליג בדברים ואין שם תנאי, וכן האומר על מנת הרי הוא כאומר מעכשיו ואין צריך לכפול התנאי ולא להקדימו למעשה. ונראה לי דעתו בזה שאף על פי שבפרק מי שאחזו (גיטין ע"ה א') מוכיח דאפילו בעל מנת מצריך רבי מאיר כפילות אין הלכה כמותו בזה דרב אשי (שם עמ' ב') ורבא (סוכה מ"א ב' ע"פ גיטין שם ע"א תד"ה אלא) סוברים דכל האומר על מנת כאומר מעכשיו דמי ושם באותו עניין דמעכשיו אינו מצריך [שום] כפילות.
